​

​

 כיצד פותחה שיטת שִׂיחַ חָפְשִׁי (שִׂי"חַ)?

​

לפני כעשרים שנה פנה דניאל (שם בדוי), רווק בשנות השלושים בחייו – אדם אינטליגנטי ובעל קסם אישי רב – לטיפול אצל הפסיכולוג הקליני הירושלמי גבריאל שטרנגר. סיבת פנייתו היתה בעיית גמגום קשה, ממנה סבל משחר ילדות, אשר פגעה בכל תחומי חייו – ובעיקר בקידומו המקצועי וביכולתו לפתח זוגיות יציבה. לפני פנייתו לטיפול פסיכולוגי עבר כמה וכמה טיפולים על ידי קלינאיות תקשורת, אך ללא הועיל. תקוותו היתה שטיפול פסיכולוגי מעמיק עשוי לסייע בקשיים רגשיים או טראומות ילדות מודחקות הקשורות לבעיית הגמגום. לאחר היסוסים קיבל שטרנגר את דניאל לטיפול, לאחר שהבהיר לו שאין לו ניסיון בנושא זה, ושהוא בספק אם טיפול פסיכולוגי יוכל לסייע.

בעקבות התעקשותו של דניאל החלה עבודתם המשותפת, שכללה שימוש אינטואיטיבי בכלים אותם רכש שטרנגר בנוסף לעבודתו כפסיכולוג: פיתוח קול (נשימה סרעפתית ושימוש נכון במיתרי הקול), קונדליני יוגה, וצורה ייחודית של מדיטציה יהודית אותה פיתח שטרנגר באותה תקופה. במבט לאחור, העובדה ששטרנגר דובר חמש שפות אף היא תרמה להיווצרות השיטה. העבודה הטיפולית הביאה לפריצת דרך שהדהימה את המטופל ואת המטפל כאחד: תוך מספר שבועות, דניאל הצליח לשוחח בקליניקה בשטף דיבור רגיל לחלוטין. תוך כחודשיים, לשונו השתחררה גם במעגלים חברתיים הולכים ומתרחבים – בעבודתו, בה החל להציג מצגות בפני צוותי דיון, ובקשר זוגי שהחל להירקם.

השאר היסטוריה: במהלך השנים הבאות, החלו לפנות אל גבי שטרנגר אנשים נוספים לצורך טיפול בגמגום, לרוב בהמלצת מטופלים קודמים או קרובי משפחתם. עם השנים, שטרנגר שכלל, דייק וגיבש שיטת טיפול ייחודית, תוך שילוב בין כלים מתוך תחומי יידע שונים: פיתוח קול ושירה, מדיטציה יהודית וקונדליני יוגה, פסיכואנליזה ו-CBT, היפנוזה ו- EMDR. לאורך השנים, השיטה הצילה את עולמם של עשרות אנשים ופתחה בפניהם אפיקי תקשורת חדשים עם העולם.